ריקוד ההיפ הופ התפתח בניו יורק בתחילת שנות ה - 70 של המאה ה – 20. בני נוער אפרו-אמריקאים ולטינו-אמריקאים, קיימו מסיבות רחוב בהם רקדו ריקודים חופשים - ללא כוריאוגרפיות מובנות - לצלילי מוזיקת היפ הופ שנוגנה על ידי די- ג'יים שונים. ההיפ הופ התפתח והשתנה אולם נישאר ריקוד אהוב על בני נוער בגלל מאפייניו הייחודיים, המאפשרים ביטוי לתכנים שונים הקשורים לעולמם של בני נוער:
מוזיקת היפ הופ עכשווית ואהודה - מהווה אמצעי חיבור לעולמם של בני נוער ומאפשרת ביטוי בלתי אמצעי לחוויות, תחושות ורגשות. מעברים רבים בין תנועות חדות למעוגלות - גיל הנעורים הוא גיל מעבר בין הילדות לבגרות. המעברים החדים מתנועה אחת לאחרת מאפשרות התנסות, למידה ועיבוד של נושא המעברים בחיים, משלב אחד למשנהו.
תנועות חדות, מהירות שיש בהן קפיצות רבות- מאפשרות מתן ביטוי לגיטימי לאגרסיות ותוקפנות באופן מעודן ויצירתי שאינו פוגע בזולת.
השימוש בהיפ הופ בתנועות קטועות ושבורות המערבות רק חלק מסויים בגוף - בדיקת גבולות, היא חלק חשוב ומהותי בגדילתו של כול אדם. בני נוער עוסקים בצורות שונות בבדיקת גבולות ביחסיהם עם העולם. בדיקת גבולות הגוף, והגבולות בין גוף אחד למשנהו באמצעות ריקוד מאפשרת התמודדות ועיבוד של נושא הגבולות.
אחידות תנועתית - בין משתתפי הקבוצה יוצרת לכידות וזהות קבוצתית ותורמת לתחושת שייכות ומחויבות לקבוצה.
למידת תנועות וקומבינציות חדשות - תורמת לחוויית ההתמודדות עם קשיים והצלחות. הלמידה החדשה, המלווה בתמיכה קבוצתית, מעלה את הדימוי הגופני והעצמי בעקבות תחושת הצלחה.
מאפיינים אלה הופכים את ריקוד ההיפ הופ לכלי מושך, אהוב, רב השפעה ועוצמה, בעבודה עם בני נוער. בסדנה נלמד להקשיב למוזיקה ולנוע לקצבה, נרכוש תנועות וקומבינציות מעולם ההיפ הופ, נמציא תנועות חדשות יחד ולחוד. נלמד להסתכל וללמוד מהאחר והחשוב ביותר נהנה מהשימוש בגוף ובתנועה.
