פינת הילד - חינוך מוסיקלי לגיל הרך / תמר רותם

אולי לא כל הילדים צריכים לנגן, אבל אין ילד שלא יפיק תועלת מחינוך מוסיקלי. איך עושים את זה? אראלה תלמי, מחברת סדרת הספרים החדשה "ילדי המנגינות", סבורה שמלת המפתח היא סקרנות. כשאראלה תלמי, נגנית חליל צד בעבר המכהנת כיום כיו"ר הוועד המנהל של התזמורת הקאמרית הישראלית, היתה בכיתה ד', הבינו חברי הקיבוץ שלה, אפיקים שבצפון, שהיא מוכשרת בנגינה, והוחלט לשלוח אותה לשיעורי חליל בקיבוץ דגניה. לדגניה הגיע פעם בשבוע מורה לחליל צד מחיפה, כדי ללמד את ילדי האזור.


דרך הניגון - ביטוי, יצירה ותרפיה / תמר ירדני-יפה

הספר "דרך הניגון - ביטוי, יצירה ותרפיה" מאת תמר ירדני-יפה מיועד למורים בתחום המוזיקה והתרפיה במוזיקה, וכן להורים מעוניינים. הספר כולל פרקים על המוזיקה בהתפתחות הילד; על תרפיה במוזיקה (מורי הדרך בתחום, מטרות העבודה התרפויטית, סיכום ניסיונה בעבודה במרכז לתרפיה); הצגות מקרה; ועוד. תמר ירדני-יפה כותבת על עבודתה כמורה למוזיקה וריתמיקה לילדי קיבוץ מעוז חיים, וכמטפלת במוזיקה. היא עבדה עם תלמידיה באיסוף חומרי טבע מן הסביבה וביחד יצרו כלי נגינה מעולם הצומח. התמחתה בלונדון בתרפיה במוזיקה, והייתה לאחת המורות הראשונות בארץ בתחום זה.


מתופפים לחיים - תרפיה ותופים / דודי בר יוסף

מחקרים חדשים מוכחים שהתופים יכולים לסייע במקום שבו טיפולים אחרים נכשלו, המחקרים האחרונים שפורסמו בגיליון פברואר 2009 של כתב העת הבינלאומי למחקר רפואי Science Monitor מראים שהתיפוף באופן קבוע גורם לעליה במודעות הסביבתית למצב של רגיעה ושיפור המיקוד. מסתבר שניגון ב- מעגל מתופפים בריא יותר לנפש ולגוף!


על אלתור בארגונים / אסף אלבז

התיאוריה הארגונית הקלאסית מדגישה את חשיבות הסדר, השליטה והניבוי בארגונים. מאפיינים אלו זוכים על פי רוב לקדימות על פני מאפיינים ארגוניים נוספים, כגון יצירתיות, המצאה ואלתור. על אף שארגונים מודעים לכך שתכנון יתר, שאיפה לרוטיניזציה ואוטומציה מובילים לחוסר גמישות, חוסר חדשנות ואי לקיחת סיכונים, האלטרנטיבה של אלתור לרוב לא עולה בהקשר הארגוני. בחינת תוכני הקורסים בתוכניות MBA (תואר שני במנהל עסקים) שונות מראה כי אלתור כמודל עבודה נתפש ככפירה בעיקר: הקורסים, רובם ככולם, מוקדשים להקניית כלים לקבלת החלטות. מאלתור, לעומת זאת, משתמעת קבלת החלטה שלא נוסחה מראש, או מתוך מצב קיים. כך, אלתור מוזיקלי כרוך בהחלטה אמנותית שאיכותה אינה נקבעת לפי "אמיתותה" אלא לפי יכולתה להיות משמעותית (במובן האסתטי) עבור קהל המאזינים. כאשר נעשה שימוש במטאפורת האלתור, קבלת החלטות (decision making) כרוכה לפי וויק במתן משמעות (sense making).


פנאי- מרחב של חירות / תמי שחר (לנושא המוסיקה קפצו לעמוד 19)

מוזיקה מהווה חלק חשוב בפעילויות רבות. היא צובעת את הסביבה ומצב ברוח בגוון רגשי ונותנת קצב המאפשר חיוניות. מוזיקה מועדדת התפתחות בתחום הקוגניטיבי, מוטורי, חברתי, רגשי ורוחני. ניתן לעורר את הכוחות השבטיים הקמאיים דרך תיפוף אפריקאי, לכוון את הזרימה דרך ריקוד הסמבה הברזילאי, לגרום להרגשה טובה עם שירים ידועים ומוכרים, להזכר במצבים רומנטיים עם מוזיקה של שוברט, לצאת מגבולות הזמן המוכר עם צלילי גונגים וקערות טיבטיות ולהגיע לחוויה מרגשת עד דמעות בשמיעת מוזיקה דתית מאת מוצארט. בני האדם מחוברים למוסיקה מרגע לידתם. זוהי שפה אוניברסלית, המעבירה בראש ובראשונה רגשות.


כשהנפש פוגשת את הצלילים / אילה גרבר - סנפיר

הטיפול במוסיקה הוא מדיום טיפולי לגישות, לתיאוריות ולשיטות פסיכולוגיות שונות המפגישות את הגוף והנפש. המטפל במוסיקה מפגיש את האדם וצרכיו השונים עם המדיום של המוסיקה המהווה כוח טיפולי בפסיכותרפיה בתהליך דינמי או טיפול מכוון למטרה מסוימת למודעות, להעצמה או להתמודדות בבעיה ברצון לשינוי ועוד...
מאמר זה עוסק בטיפול במוסיקה בילדים ובמבוגרים. הוא פותח בפני הקורא צוהר אל העולם המרתק של הטיפול, מסביר את מהותו ועומד על ביטוייו.
פרופ' פנחס נוי רופא-פסיכיאטר, פסיכואנליטקאי ופסיכותרפיסט, בספרו "הפסיכואנליזה האמנות והיצירתיות", מציין כי הטיפול במוסיקה עוסק בטמפרמנט של האדם, במזגו. מזג זה כולל גורמים פיסיולוגיים ופסיכולוגים היוצרים את המרכיבים הבסיסיים של אישיות האדם ובאים לידי ביטוי בסגנון התנהגויות החל מהשבועות הראשונים שלו כתינוק (עוד בהיותו עובר ברחם אמו). עוד מוסיף פרופ' נווה ומדגיש כי גורמים אלו מהווים רקע ביולוגי ופסיכולוגי להתפתחות האופי, התכונות והנטיות האישיות של האדם במהלך חייו.


טיפולוגיה בסיסית של שפת התנועה הרגשית / יונה שחר-לוי

התבוננות ביחסי תינוקות והוריהם, והתבוננות מדוקדקת בתהליכי תנועה קשובה במרחב הטיפול בתנועה (תהליכים שבהם התנועה מעלה זיכרונות עלומים מכל תקופות החיים) הביאו אותי להסיק שמנקודת החוויה הגופנית-תנועתית של העצמי הינקותי, ההתפתחות עוברת דרך שני מערכים ארכיטיפיים של יחסים בין-אישיים, שונים מהותית זה מזה. המערך האחד הוא זה של 'גוף עצמי בתוך מעטפת הורית-גופית', והאחר של 'גוף עצמי מול גופים/אחרים'… המערך הראשון מתקיים במרחב החֵיק ההורי ואילו ...


גישור מוזיקלי - דרך הדיאלוג המוזיקלי לפתרון קונפליקטים / שוש אברמוביץ הרטום

"המוזיקה עוסקת במישרין ברגשות באמצעות המדיום של הצלילים. [...] אני רוצה בכל זאת להמשיך את חיי בעולם הזה, ולכן התקשורת המוזיקלית (חמימות, הבנה,התגלות) חייבת להיות בעלות תוקף. הייתי רוצה שיהיה ביטוי מתאים יותר למושג תקשורת; אני מתכוון בכך לאותה הרגשת נועם, האופפת אותנו כל אימת שאנו מזדהים ומחלקים עם יצור אנושי אחר צורה או גוון עמוקים, בלתי מוגדרים וחומקים מתחום הרגש. זהו ממש מה שאומר הקומפוזיטור במוזיקה שלו..." (ליאונרד ברנשטיין1)


פרויקט 'מוחות מוסיקליים–יפו' – השפעתם של שיעורי מוסיקה מודרכים על התפתחותם של ילדים בסיכון בגיל בית-הספר היסודי / עדינה פורטוביץ

מאמר זה פותח בסקירה של ממצאי מחקר, המעידים על הקשרים בין לימוד מוסיקה ובין פיתוח קוגניציה, וכן בתיאור כללי של התיאוריות האינטראקטיביות והדינמיות, תיאוריות שינוי קוגניטיבי ומבנִי והוראה מתווכת, המשמשות בסיס לפרויקט זה. המאמר ממשיך בתיאור הפרויקט 'מוחות מוסיקליים – יפו', שבו ילדים בכיתות א'-ו', מרקע של חסך תרבותי, לומדים מוסיקה במסגרות למידה מתווכות. הפרויקט התחיל לפני כשלוש שנים, והוא מתפתח באופן הדרגתי. נתונים נאספים מתחילתו, לשם פיתוח מערך מחקר. בסתיו של 2004 נערך מחקר פילוט.


תנועה, פעילות גופנית וספורט מותאמים: כלים לריפוי, לטיפול ולשיקום / דר' חזי אהרוני

השתתפות בתנועה, בפעילות גופנית ובספורט כדי לרפא את הגוף והנפש, הם בעלי שורשים היסטוריים בתרבויות קדומות רבות. חלק מעקרונות הריפוי, הטיפול והשיקום של תרבויות אלה, נשתמרו עד היום והם זוכים להכרה וליישום מחודש ברפואה המודרנית. כיום, נוסף לידע ולניסיון שנוספו בשנים האחרונות, נעשה בהם שימוש בתהליך החינוכי, הטיפולי והשיקומי של הפרט בעל הצרכים הייחודיים ושל קבוצות מאותגרות אחרות. ממחקרים, ידע וניסיון שצברנו בתחום, אנו למדים שפעילות גופנית היא הדרך הטבעית, הטובה והיעילה ביותר להגברת אנרגיה, להורדת מתחים ולשיפור מצב הרוח בימים מודרניים. מחקרים מצביעים על שינויים הורמונאליים וכימיים בגוף כתוצאה ישירה מהשתתפות בפעילות גופנית. אמנם איננו מבינים עדיין שינויים אלה במלואם, אך ללא ספק הם משפיעים לטובה באופן משמעותי על התנהגותנו.


אלכס קרטן, מומחה לאמנויות לחימה, מצא דרך לטפל בחולי פרקינסון - ריקודים / אביבה לורי

האווירה היתה קסומה. מרילין מונרו היתה מהפנטת. "I wanna be loved by you", היא שרה, והאנשים חלצו נעליים, עלו בזה אחר זה על רחבת המזרנים והסתחררו מהמוסיקה. שיר רדף שיר, בוסה נובה וביצועי ג'אז, והרקדנים התבקשו לנוע לפי הקצב, קדימה ואחורה, להזיז רגליים וידיים ולהרפות שרירים. "תעשו שטויות", אמר המנחה, "תשתוללו". אלמלא המזרנים עוד אפשר היה לחשוב שמדובר בחוג לריקודים סלוניים, אבל כשהרקדנים ירדו לרגע מהרחבה, לנגב זיעה או לשתות מים, התרחשה מטמורפוזה. הם הפכו לנכים. הרגליים זזו בקושי, הבעות הפנים קפאו, הידיים, בעיקר הידיים, רעדו בלא שליטה...


חוסר המודעות הוא הכלא האמיתי- קבוצת מודעות לאסירים באמצות תנועה ועבודת גוף / זהר פז (עמוד 41)

במאמר זה יוצגו עקרונות המודל להנחיית קבוצה קצרת-מועד לאסירים, בתהליך התפתחות אישית, באמצעות תנועה ועבודת-גוף, Process Body. העבודה הקבוצתית נעשתה ברוח הגישה הטיפולית ובאוריינטציה הוליסטית, הרואה את האדם השלם כמורכב מגוף, נפש ורוח המשתקפים זה בזה ומשפיעים זה על זה. בסיסה של העבודה הקבוצתית הוא הגישה הפסיכואנליטית, המסבירה את ההתנהגות העבריינות כביטוי הגנתי, המסייע לפרט להתמודד עם חוויות של חסך באהבה ותחושת דחייה.


מהשפה המילולית לשפת הגוף - הרקוד כשפת סמלים / מימי רץ ויזנברג 

 מופע המחול "רגעים גנובים" שיצרתי במשותף עם הרקדנים שני ברייטנר וירון שמיר עוסק בזוגיות.על הבמה, גבר ואשה במערכת יחסים רבת פנים המתפתחת מאנרגיה אלימה לאינטימיות מעודנת. הם נאחזים בגוף, אצבע נוגעת באצבע, מלופפים, ניתקים, קודקוד פוגש קודקוד, מובילים ומובלים בלי לדעת לאן.המפגש שבין הדימוי המילולי לשפת הגוף הפיזית,היה לי למקור השראה אשר הניע את תהליך היווצרות הריקוד באופנים שונים.

 
צלילים לנפש: תראפיה במוזיקה עם ילדים / דורית אמיר

בעשור האחרון רכש מקצוע התראפיה במוזיקה מקום חשוב במסגרות רפואיות, טיפוליות וחינוכיות. המאמר מהווה סקירה כללית של מקצוע זה, מטרותיו ודרכי עבודתו. מבין שלושת שטחי הטיפול העיקריים של המקצוע - פסיכותרפיה באמצעות מוזיקה, מוזיקה ורפואה, ותרפיה במוזיקה בחינוך המיוחד - מתמקד המאמר בתחום השלישי. בהקשר זה, המחברת סוקרת את תהליך ההפניה, האבחון וקביעת סוג הטיפול; את המשמעות הפסיכולוגית והפוטנציאל התרפויטי של האלמנטים המוזיקליים (קצב, מהירות, מנגינה, סולם, הרמוניה, עצמה) ושל כלי הנגינה השונים; את סביבת העבודה שבה נערך הטיפול; ואת שיטות העבודה (עבודה יחידנית וקבוצתית; שימוש במוזיקה מוקלטת - ובמוזיקה חיה שהמטופל שותף בהפקתה). כן מכיל המאמר תיאור מקרה מתוך עבודתה של המחברת כתראפיסטית.


טיפול בתנועה: לרפא את הנפש דרך הגוף / טלי חרותי סובר

שיטת התרפיה בתנועה (dance - movment therapy) החלה בארצות הברית כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת. רקדניות כמריאן צ'ייס ואפילו איזידורה דנקן המפורסמת החלו לשתף פעולה עם גורמים מתחום הנפש, ויחד גילו כי מפגשים של תנועה משותפת עם חולים שהיו מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, מסייעים בהרגעת מצבי רוח והתנהגויות פסיכוטיות. משם התפתחה השיטה גם לעבר האוכלוסייה הפחות קיצונית, והיום נעזרים בטיפול בתנועה ילדים ומבוגרים בעלי קשיים שונים.


הכוריאוגרפית שגרמה לשחורים ולבנים לרקוד יחד ברחובות לוס אנג'לס / אלעד סמורזיק

אנה הלפרין, ממניחות היסוד של המחול הפוסט מודרני, תבקר בחודש הבא בישראל. בראיון עמה מספרת הכוריאוגרפית בת ה-90 על השערוריות שחוללו מופעי העירום שלה ועל מחלת הסרטן שעזרה לה למצוא את כוח הריפוי של האמנות. דמיינו שאתם עומדים להיכנס למופע באולם כלשהו. שתי דלתות ניצבות מולכם. בדלת האחת משתרך תור של אנשים שחורים ובדלת השנייה תור של אנשים לבנים. באיזו דלת תבחרו? את הניסוי המתואר עשתה הכוריאוגרפית האמריקאית אנה הלפרין בלוס אנג'לס ב-1969 לפני העלאת יצירתה החלוצית "Ceremony of Us", ששילבה בפעם הראשונה על במת המחול בין רקדנים לבנים לרקדנים שחורים.


חינוך דרך ספורט ומשחק - תמיכה במיומנויות למידה, במיומנויות חברתיות ובשליטה עצמית באמצעות פעילות גופנית / ד"ר איתן אלדר

מדינות רבות בכל רחבי העולם מתמודדות עם אתגרים חברתיים מורכבים וקשים. ירידת ערכו של "התא המשפחתי" כמחנך, והבידוד הגובר של הילדים כתוצר של טכנולוגיה ומחשוב מתקדמים, מדגישים את ערכן של מערכות חינוך כ"סוכני שינוי" חברתיים וערכיים. ילדים לא מעטים מתקשים להתמודד עם הסביבה החינוכית ועם סביבת הבית, ומאמצים התנהגויות בלתי רצויות ("אנטי חברתיות") כדי להימנע מהתמודדות עם תהליכי למידה קשים, מציפיות חברתיות של מבוגרים ושל בני גילם, וכדי להשיג את תשומת הלב של הסביבה. התפיסות הרווחות רואות בשינוי התנהגות תוצר התפתחותי הקשור בגילם של הילדים, במבנה השכלי שלהם, באישיותם, וביכולת התפיסה שלהם. לפיכך, הופכים הגיל, השלב ההתפתחותי, ומאפייני אישיות שונים, למשתנים משמעותיים באבחון ילדים במערכת החינוך ובהמתנה לשינוי בתפקודם.


פנאי- מרחב של חירות / תמי שחר (לנושא התנועה קפצו לעמוד 78)

התנועה חיונית לכל הפעולות באמצעותן אנו מגלמים את הלמידה, ההבנה ואת עצמינו בכלל. אנו נעים כדי להתקיים, כדי להבין את סביבתינו, כדי להסתגל לסביבה ולשלוט בה וכדי ליצור קשר עם זולתינו. התנועה כוללת עולם עשיר של פרטי קואורדינציה ואין סוף אפשרויות של פרופורציות המשתנות בהשקעת כח שונה. היא כוללת את תחושת ההנאה, הסיפוק, החן והנועם שעשויים להתלוות אליה, בשעה שהיא זורמת בנינוחות. קיים מגוון אין סופי של תנועות וכל תנועה שונה מקודמתה. לכל תנועה מתלווים רגשות ואווירה שונים ומגוונים. 
 

חשיבות התנועה בגיל הרך / בילי קורן

עקרונות בעבודה בתנועה עם ילדים בגיל הרך (0-6)
ישנו קשר ברור בין התפתחת שכלית-קוגניטיבית לפעילות מוטורית. את ההתפתחות אנחנו מגדירים כתהליך גדילה מווסת אשר מתרחשים בו תהליכי הפרדה במבנה, בצורה ובתפקוד. תקין – ילד או תינוק המתפקד מספיק טוב לפי הנורמות של ההתפתחות בגילו, בכל שלב של התפתחותו ובנוסף לכך יש לו את היכולת לבחור ממספר תבניות תנועה רחב. צריך לזכור שיש טווח רחב ביותר של הנורמה והוא מאפשר גירסאות תקינות רבות. במהלך השנה הראשונה הילד עובר שינויים דרסטיים התפתחותיים כדי להגיע למצב זקיפות. ישנה התפתחות של מסגרת משולבת בו זמנית, התהליך הוא תהליך הוליסטי.


החינוך למוסיקה והשפעתו על נפשם של ילדים / שראל אידילוביץ

הנחת יסוד במחשבת החינוך המוסיקלי של סוזוקי היא שכל ילד יכול לפתח את יכולותיו וכישוריו המוסיקליים, אם יזכה לגירויים מתאימים ממוריו ומהוריו. אמונה זו, שהפכה ליעוד חינוכי, היא הבסיס ללימוד ולהוראה מוסיקליים על פי שיטת סוזוקי. סוזוקי, מורה, מחנך ויוצר, פיתח לאחר מלחמת העולם השנייה שיטת חינוך מוסיקלי שמהווה חיקוי לדרך שבה תינוקות וילדים רוכשים את שפת האם שלהם. אם מקובלת עלינו הגישה שרכישת שפה מתבצעת באופן טבעי ושכל אדם ניחן ביכולת לרכוש שפה כלשהי, הרי ש"כל ילד יכול ללמוד לנגן בכלי נגינה באותו אופן שהוא רוכש את שפתו" (עמ' 21). תהליך הלימוד הוא טבעי, כך שאין לדחוף את הילד להישגים ולשליטה, אלא יש לתת לו לצמוח ולהתפתח כפי שהדבר קורה בטבע.