דף הבית >> ספריה >> רשימות >> שיפור היצירתיות


 
    שיפור היצירתיות (או: למה להתעורר מוקדם יותר בבוקר?)
 

ד"ר דן יניב

 
 

"אהה!", או, בסגנון הפוסט-מודרניסטי שלו - "וואלה!", הוא רגע שבו מפציעה איזו תובנה למרכז הכרתנו, כאלו משום מקום, בעניין או נושא מסויים שבו אנו עסוקים. או נכון יותר – היינו עסוקים, אבל לא כרגע. וזאת מכיוון, ממצאים מראים, שרגעי התובנה הללו מופיעים דווקא שעה שאיננו מרוכזים וממוקדים בעניין, ככה - פזורי רוח. כן כן, פזורים! (לאלה החשים שהביטוי 'פזור רוח' מעורר בהם תחושת קבס קלה, נא לפנות אלי לטיפול בצינורות המקובלים). זה קרה לארכימדס באמבטיה (נוסחה לחישוב נפח ומסה); לדקראט זה קרה במיטה שעה שצפה בזבובים על תקרת חדרו (הגיאומטריה); ולניוטון, כידוע, זה קרה בפרדס (כוח הכובד). לכל אחד מהם היה רגע של תובנה.

אבל זה לא חייב להיות פואטי. להנרי Poincarè, מתמטיקאי המאה ה-19 שייסד את הגיאומטריה הלא-אוקלידית (לא יודע מה זה!), זה קרה, כך הוא סיפר, בעלותו על האוטובוס: "ברגע שדרכה כף רגלי באוטובוס, בא לי הרעיון... שום דבר במחשבות הקודמות שלי לא היה קשור לכך... לא וידאתי אם הרעיון נכון כי לא היה לי זמן... אבל חשתי בטחון מוחלט". לא פחות...

אלא שצריך לדייק: היותנו מופתעים מה"גילוי" התובנתי אינו אומר שהמוח לא עסק בשאלה. הלא עובדה שהמוח זיהה מייד את התובנה. כלומר, בואו נכיר במוגבלות הכרתנו המודעת, ובכך שתהליכי חשיבה מתרחשים גם ללא מודעות.

נכון שהדרך הטובה ביותר לפתור בעיה קשה היא להתמקד, להתרכז, לשים לב לפרטים הרלבנטיים?.. אז זהו, שלא. כלומר, רצוי שזה יהיה הצעד הראשון. לחשוב, לחפש, לבדוק, להשוות, לנתח, לפרק ולחבר. כן, בהחלט! הרבה פעמים זה גם עובד. זו דרך אחת להגיע לפתרון, באופן הדרגתי. אבל, אם זה לא מביא לפתרון, והתסכול מתחיל להתגנב בינות לסדקים, תניחו לזה. תרגעו. ההירגעות חשובה, אפילו קריטית, למציאת פתרון ה – "אהה!". עשו אמבטיה, חלמו בהקיץ, חפשו פרפרים או חבקו עצים – whatever does it for you – וזה יבוא. באחריות.

ואם קשה לכם לתפוס רגע כזה, או שאתם מרגישים שזה בזבוז זמן נוראי, אז - חוץ מלבוא לטיפול כאמור – תעשו לעצמכם טובה ותכוונו את השעון המעורר ל- 5 דקות קודם לשעת ההשכמה הרגילה; לפני כל מטלות הבוקר, הילדים והלחץ, העניקו לעצמכם 5 דקות התייחדות עם מוחכם המתעורר, הלא מאורגן, הלא כבול, הכאוטי-עדיין. הזכרו בחלום, הזכרו במציאות. מסתבר שברגעים האלה ממש הוא פתוח מאד לכל מיני רעיונות בלתי קונבנציונליים. כן, חשיבה טובה ביותר מתרחשת כשאנו חצי-ערים. ההמיספרה הימנית, זו שרואה את "היער", פעילה מאד והשמאלית, זו שרואה את "העצים", טרם נכנסה להילוך גבוה. גם בעת ההירדמות עשוי לקרות דבר דומה. הפואנטה היא שהתובנה מתאפשרת שעה שהמוח מצליח לייצר קשרים וקישורים לא מתוכננים ולא צפויים, וניתן לעזור לו בכך. אגב, מחקרים מראים כי לנוירונים בהמיספרה הימנית ענפים ושלוחות ארוכים יותר מאלו שבהמיספרה שמאל, מה שמאפשר להם לאסוף אינפורמציה מיותר שטח. הם פחות מדוייקים ויותר מחוברים. ואולי זו התורה כולה: פחות מדוייק, יותר מחובר.

במידה, כמובן..

 

   
לייבסיטי - בניית אתרים